מסמכים להליך המדורג: רשימה מלאה לבני הזוג

המסמכים להליך המדורג של זוג נשוי נקבעים לפי הרשימה הרשמית שבנספח לטופס אש/6 (AS/6): טופס ואגרה, דרכון, תעודות לידה ונישואים, אישור מצב אישי ותעודת יושר, ומסמכים על עבודה, מגורים וחיים משותפים בישראל. האישורים צריכים להיות מהחצי שנה שלפני ההגשה, ומסמכים זרים צריכים להיות מאומתים ומתורגמים לעברית בתרגום נוטריוני.

בהמשך תמצאו רשימת בדיקה לפי הטופס הרשמי ולפי נוהל 5.2.0008, את ההבדלים לזוגות שאינם נשואים (ידועים בציבור), את השמות הנכונים של הטפסים ואת הסדר הנוח לאיסוף המסמכים.

בקצרה

• זוג נשוי: טופס אש/6 (AS/6), וכשבן הזוג הזר בחו״ל גם אש/1 (AS/1); ידועים בציבור: אש/1 ו-אש/3 (AS/3).
• אישור מצב אישי ותעודת יושר: הונפקו בחצי השנה האחרונה.
• כל מסמך רשמי מתורגם לעברית בתרגום נוטריוני, חוץ ממסמכים בערבית ובאנגלית.
• הדרכון הזר: בתוקף לשנתיים לפחות.
• האגרה: לפי טבלת האגרות, ואת הסכום העדכני בודקים ב-gov.il.

ממה תלויה רשימת המסמכים

הרשימה נקבעת לפי הנוהל שבו נמצא הזוג. בני זוג נשואים של אזרח ישראלי מטופלים לפי נוהל 5.2.0008, נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי; ידועים בציבור, זוגות מאותו המין ומי שנישאו דרך אל סלבדור מטופלים לפי נוהל 5.2.0009. שניהם בתוקף בעדכון מ-10.01.2024. איך בנוי ההליך עצמו ומה מחכה לכם בכל שלב, הסברנו במאמר מה זה ההליך המדורג ומה מחכה לכם בכל שלב.

את הבקשה מגיש בן הזוג הישראלי באופן מקוון ב-gov.il, אחרי הזדהות לאומית. את המסמכים מעלים כסריקות, אבל את המקורות תצטרכו להביא לביקור בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה, שם משווים אותם לעותקים. הנוהל גם משאיר לפקיד את הזכות לבקש כל מסמך נוסף, ולכן כל רשימה היא בסיס ולא רשימה סגורה.

מסמכים להליך המדורג: רשימת הבדיקה לפי טופס אש/6

הרשימה כאן מבוססת על הנספח לטופס אש/6, בגרסה מ-15.11.2022 (עותק בארכיון של הקובץ AS6.pdf ב-gov.il). ייתכן שהגרסה התקפה ב-gov.il חדשה יותר, ולכן בדקו אותה לפני ההגשה. זו רשימה לזוג נשוי; בטופס בן הזוג הזר נקרא "המוזמן" והישראלי "המזמין".

טפסים ואגרה

• בקשה למעמד בטופס אש/6; אם בן הזוג הזר בחו״ל, גם בקשה לאשרת כניסה בטופס אש/1.
• אגרה לפי טבלת האגרות (על אשרת הכניסה ועל הבקשה למעמד). את הסכום העדכני בודקים ב-gov.il.
• תצהירים של שני בני הזוג, חתומים לפי הנוסח המצורף.

מסמכים של בן הזוג הזר

• דרכון, וגם צילום של העמוד הראשי, של עמודי האשרות ושל חותמות ביקורת הגבולות.
• תעודות לידה מקוריות, שלו ושל הילדים המלווים, עם תרגום נוטריוני.
• מסמכים מקוריים על המצב האישי הקודם והנוכחי, מאומתים ועם תרגום נוטריוני.
• תעודת יושר מהרשויות בארץ שלו, מאומתת או עם אפוסטיל.

מסמכים משותפים לבני הזוג

• שלוש תמונות פספורט, של בן הזוג הזר ושל בן הזוג הישראלי.
• תעודת נישואים, מאומתת או עם אפוסטיל.
• מכתב הסבר על האופן שבו בני הזוג הכירו.
• אישורי מעסיק של שני בני הזוג ושלושה תלושי שכר אחרונים.
• הנוכחות של שני בני הזוג בביקור היא חובה.

מגורים ומרכז חיים בישראל

• חוזה שכירות או חוזה רכישה של דירה על שם בן הזוג הישראלי: מקור, עותק ונספח לחוזה השכירות.
• חשבונות חשמל, מים, ארנונה וטלפון על שם המשכיר או על שם בן הזוג הישראלי, לתקופה שמצוינת בטופס.
• אישורים על קבלת שירותים ממוסדות המדינה: ביטוח לאומי, בריאות, חינוך.
• אישורי לימודים ותעודות של ילדים שלומדים במוסדות לימוד בישראל.
• אישור של העירייה או של המועצה המקומית על מרכז חיים ביישוב, לפי הנוסח המצורף.
• אישור על ניהול חשבון בנק משותף.

בתחתית הטופס יש הערה חשובה: הגשת המסמכים האלה היא תנאי מוקדם לבדיקה, ואחרי ההגשה ייתכן שיידרשו מסמכים נוספים. יחד עם המקורות מגישים גם עותקים.

מה מוסיף נוהל 5.2.0008

הטופס הוא רשימה מקוצרת. בנוהל עצמו הדרישות לחלק מהמסמכים מפורטות יותר, ובמקומות מסוימים המספרים שונים מהטופס. העיקר:

• תמונות. בנוהל: שתי תמונות עדכניות של כל אחד מבני הזוג; בטופס: שלוש. בדקו את הדרישה הנוכחית ב-gov.il או בלשכה.
• תעודת הזהות של הישראלי: תעודת זהות עם ספח; בהגשה דרך נציגות בחו״ל, דרכון או תעודת זהות.
• הדרכון הזר צריך להיות בתוקף לשנתיים לפחות.
• המכתב על הקשר נחתם על ידי שני בני הזוג.
• הוכחות לקשר כן ולמרכז חיים משותף, לפחות מהשנה האחרונה: תמונות משותפות, חוזה שכירות, חשבונות משותפים, מכתבי המלצה. לכל מכתב המלצה מצרפים צילום תעודה מזהה של הכותב ואת פרטי הקשר שלו.
• אישור מצב אישי שהונפק בחצי השנה האחרונה. אם המדינה לא מנפיקה אישור כזה, עושים תצהיר נוטריוני בפני קונסול ישראלי או נוטריון.
• תעודת יושר נדרשת מכל מבקש מעל גיל 14, ומהחצי שנה האחרונה. בנוסף צריך תעודה מכל מדינה שבה האדם גר יותר משישה חודשים ברציפות.
• מסמך על שינוי שם, אם השם הפרטי או שם המשפחה השתנו.
• ילדים שמגיעים עם ההורה: תעודות לידה, דרכון בתוקף לשנתיים לפחות ועמדת ההורה השני.

איך מוציאים תעודת יושר לרשות האוכלוסין במדינות שונות, ואילו מסמכים מעידים בדרך כלל על חיים משותפים ואיך לסדר אותם, הם נושאים נפרדים שכדאי לבדוק לגבי המצב שלכם.

תוקף המסמכים: "לא יותר מחצי שנה"

לא פעם כותבים שהאישורים צריכים להיות "לא ישנים מ-3 עד 6 חודשים". בנוהל 5.2.0008 יש מועד אחד: אישור מצב אישי ותעודת יושר מונפקים בחצי השנה האחרונה. כלל נפרד של שלושה חודשים לא מצאנו בנוסח הרשמי.

יש עוד פרט: לא חייבים לעדכן את המצב האישי בארץ המוצא כדי לפתוח תיק, אבל בסוף ההליך יידרש אישור עדכני. לכן כדאי לשים לב לתוקף האישורים לא רק בהגשה הראשונה אלא גם בהמשך.

אפוסטיל, אימות ותרגום

מסמכים זרים מגישים במקור, מאומתים כפי שקובע נוהל 1.3.0001, ועם תרגום. בטופס אש/6 אפוסטיל או אימות מופיעים במפורש לגבי תעודת הנישואים ותעודת היושר. מה זה אפוסטיל, איפה מקבלים אותו ואילו טעויות נפוצות במיוחד, תמצאו במאמר על אפוסטיל.

חריג שימושי ליוצאי ברית המועצות לשעבר: לפי נוהל 5.2.0008, תעודת לידה מקורית ממדינות חבר העמים שהונפקה עד 1998 (כולל) לא צריכה אימות.

התרגום הוא דרישה נפרדת. בטופס כתוב שכל מסמך רשמי מתורגם לעברית בתרגום נוטריוני, חוץ ממסמכים בערבית ובאנגלית. תרגום של מכר או תרגום עצמי לא מחליף את זה. מה מתרגמים ובאיזה סדר, כדאי לברר בנושא התרגום הנוטריוני לעברית לרשות האוכלוסין.

אם המסמך הדרוש לא נמצא אצלכם, למשל התעודה אבדה או הונפקה לפני הרבה שנים, אפשר לבקש אותו מהארכיון או ממשרד רישום האוכלוסין במדינה שהנפיקה אותו. איך זה עובד, הסברנו בנושא איתור מסמכים בארכיונים.

הטפסים הרשמיים: השמות הנכונים

ברשת קוראים לטפסי ההליך המדורג בשמות שונים, לפעמים עם שגיאות בתעתיק הלועזי או בכתיב העברי. הסימונים הרשמיים מורכבים מהאותיות "אש" (מהמילה "אשרות") וממספר: